האם עובד המוטרד מעניינים משפחתיים נוטה לתפקד פחות טוב במקום עבודתו? על פי מחקרים בנושא התשובה היא חיובית. מחקר שפורסם ב-1996[1] הענף גורס כי קיים קשר סבוך וכנראה גם דו כיווני בין מקום עבודה ליחסי משפחה. על פי המחקר, קיימים שני אספקטים לנושא:

1. קונפליקט עבודה – משפחה הגורם לדחק אשר מביא לתוצאות פסיכולוגיות ופיסיולוגיות.
2. תמיכה חברתית – על ידי המשפחה או חברים למקום העבודה אשר יכולה לתרום לבריאותו הנפשית (Well-Being) של העובד.

מודלים לקונפליקט עבודה – משפחה גורסים זה מתעורר כאשר דרישות מקום העבודה ודרישות התא המשפחתי לא עולים בקנה מידה זה עם זה, ולכן הקונפליקט יכול להוביל להשפעות מרחיקות לכת. נמצא גם כי מצד שני התערבות חיי משפחה בעבודה הובילה לשביעות רצון נמוכה ממקום העבודה, מהחיים, מחויבות למקום העבודה, דיכאונות ומצוקה במקום העבודה[2].

מאידך, תמיכה חברתית אכן קשורה לשיפור בבריאות ותחושת Well-being. תמיכה זו יכולה להגיע מכמה מקורות ומתבטאת בתמיכה רגשית או תמיכה אינסטרומנטלית. לתמיכה החברתית ממקום העבודה משקל רב יותר מאשר מתמיכה חברתית ממקורות אחרים. לעומת זאת לתמיכה חברתית מהמשפחה ישנה הזדמנות טובה יותר לתרום גם תמיכה רגשית וגם תמיכה אינסטרומנטלית. נמצא כי תמיכה חברתית אינה מנבאת סיפוק ממקום העבודה או מדדים אחרים הקשורים למקום העבודה אלא כן מנבאת מדדים הקשורים ל- Well-being[3]. במחקר אחר נמצא כי תמיכה חברתית ממשפחה וחברים הייתה קשורה לתלונות בריאותיות[4]. במחקר נוסף נמצא כי תמיכה רגשית ממשפחה הייתה קשורה לתגובות ללחץ, בעוד תמיכה אינסטרומנטלית לא[5].

קיימים גורמים העשויים להשפיע על הקשר ועל שני התחומים גם יחד, למשל – מידת החשיבות שמקנה הפרט למקום עבודתו ולמשפחתו, סוג העבודה בה מועסק העובד, רמה המעורבות של המשפחה.

במחקר, אשר עשה שימוש ב-163 עובדים במשרה מלאה אשר נרשמו ללימודי ערב או סופשבוע באוניברסיטאות בינוניות במישיגן, ניתח את תוצאות השאלונים שמולאו בזמנם הפנוי בשיטת ניתוח נתיבים (path analysis).

תוצאות המחקר היו מעניינות: הממצאים הראו כי לעובדים בעלי מעורבות משפחתית גבוהה אכן קיים הקושי באיזון עדיפויות בין חיי משפחה למקום העבודה. כמו כן נראה כי משפחה תומכת אכן עשויה לתמוך רגשית בבני המשפחה, אך לא להרשות להנחות במטלות הבית בשל נסיבות ואופן תפקודו של התא המשפחתי מבחינת לוחות זמנים והתחייבויות קודמות.

בנוסף נמצא כי להתערבות עבודה עם חיי משפחה היה קשר שלילי עם שביעות רצון ממקום העבודה והחיים. ההשערה הייתה משפחות יתקשו לתמוך בבן משפחה אשר עובד בעבודה דורשנית. לעומת זאת נמצא כי לתמיכה רגשית מקרב בני המשפחה קשר חיובי עם שביעות רצון מהחיים. תמיכה אינסטרומנטלית באדם ומתן הנחייה והדרכה לצרכיו יכולה להוביל לקשר חיובי בין  תמיכה רגשית לבין שביעות רצון מהחיים.

בכללי, הממצאים מראים כי יחסי עבודה ומשפחה קשורים לשביעות רצון מהחיים וממקום העבודה, וכי מידת המעורבות של העובד במקום העבודה ובקרב התא המשפחתי קשור ביחסים שבין עבודה למשפחה. יחסים בין משפחה ועבודה אכן מאופיינים בקונפליקטים אך גם בתמיכה חברתית רגשית מצד הסובבים. ככל שהעובד מבצע הפרדה ברורה יותר בין משפחה לעבודה כך יזכה לתמיכה רגשית גבוהה יותר – ולהפך. המסקנה מן המחקר היא לאפשר תמיכת קרובים רחבה ככל האפשר בעובד, אשר יכולה להשפיע רבות על תפקודו גם בסביבת עבודה מלחיצה ותובענית.